The Sephardic Community of Fair Lawn, New Jersey

פרשת השבוע – בהעלותך

נושאים בפרשה

   ·   המנורה   ·   פסח שני    ·   חצוצרות   ·   פרשת שני נ הפוכים   ·   תלונת העם   ·   ענין מרים

ה’ מדבר אל משה שידבר אל אהרון ולומר לו: בהעלותך (כשתדליק) את הנרות צריך שיאירו שבעת הנרות יום יום, הכהן הגדול ידליק את המנורה כדי שיהיה שם תמיד אור. במנורה השתמשו בשמן זית זך. היה זה שמן שיצא מן הטיפה הראשונה שיוצאת מכל זית וזית.

הלווים הוצאו ממקום חניתם בתוך שבטי ישראל, אל פתח אוהל מועד. ועברו תהליך של טהרה, שכלל הזאה( זריקה) של אפר פרה אדומה , תגלחת , כיבוס בגדים, וטבילה במקווה לאחר תהליך הטהרה אהרון הכהן עם הלווים הקריבו את הקורבנות.

בני ישראל עשו את הפסח ב 14 בחודש כפי שציווה משה. היו אנשים שהיו טמאים או בדרך רחוקה, לכן לא יכלו לעשות את הפסח בזמן. הם באו למשה ואהרון ואמרו: אנחנו טמאים, ולמה שלא נוכל להקריב את הפסח בזמן.( דהיינו למה שנפסיד מצווה).  משה שואל את ה’. וה’ מדבר אל משה לאמר: מי שהוא טמא או בדרך רחוקה (מירושלים) יעשה את הפסח ב14 לחודש הבא. (פסח שני) באותה מתכונת. (כלומר עושה ליל סדר בדיוק חודש אחרי)  ומי שהוא טהור ובמקום (בירושלים) ולא יעשה את הפסח, עונשו כרת.    

על פי  הענן נסעו, כאשר עלה הענן מעל אוהל מועד נסעו, וכאשר והיכן שהוא ירד שם חנו. על פי ה’ נסעו ועל פי ה’ חנו.

ה’ מצוה את משה לעשות שתי חצוצרות כסף ממקשה אחת. (גוש אחד של כסף) החצוצרות נתנו סימנים. תקיעה אחת היא אות לנשיאים שעליהם להתאסף, תרועה תקיעה תרועה בשתי חצוצרות סימן למסע של המחנות לפי סדר.  כמו כן תקעו בחצוצרות כשהקהילו את הקהל, כאשר יוצאים למלחמה, וביום חג ושמחה, בראש חודש, הכהנים  הם אלא שתקעו.

דגל מחנה יהודה היה בראש, לאחריו דגל מחנה ראובן, אחריהם דגל מחנה בני אפרים, ובמאסף דגל מחנה דן. ( כעט יש שני נ הפוכים) עשה לו סימנים מלפני ה נ ולאחריו לומר שאין זה מקומו (רש”י), כלומר שהתוכן שמופיע בפיסקה של ה נ ההפוכים לא שייך למקום זה.

ויהי העם (גרים שהתגיירו) כמתאוננים  (מתלוננים) רע באזני ה’. ה’ הבעיר אש בקצה המחנה. משה מתפלל לה’ והאש שקעה. אספסוף החל לבכות ולשאול מי יאכיל אותנו בשר, היה לנו טוב במצרים שם אכלנו דגים , קישואים , אבטיחים , בצלים , ושומים  בחינם , ועכשיו יש לנו את המן. העם החל לבכות משפחות משפחות, ה’ כועס על משה .

ויאמר משה לה’ למה הרעותה לי (עשית לי רע) שנתת לי להנהיג את העם האם אני הולדתי את העם? מהיכן יש לי בשר לתת לעם. אני לא יכול לבד לעשות את המשימה. אם ככה הרוג אותי שלא אראה את רעת העם. למחרת, כמות עצומה של שלוים (מין עוף) בטעם מיוחד כיסה את המחנה כך שכל אחד היה יכול להושיט יד ולקחת ללא מאמץ. ה’ אומר למשה לאסוף 70 זקנים ולקחת אותם לאהל מועד, שם ה’ נותן להם רוח וסמכות, כדי שיתחלקו עם משה במשא. ולעם לומר שעכשיו יקבלו בשר חודש ימים.בזמן שהיו הזקנים באהל מועד, היו שנים אלדד ומדד מתנבאים במחנה. רץ הנער לומר למשה .

יהושע אומר לכלא אותם ומשה אומר מי יתן וכולם יהיו נביאים.

“ותדבר מרים ואהרן במשה” על האשה הכושית שלקח. ומשה היה ענו (צנוע) מאוד מכל האדם על פני האדמה. פתאום ה’ אומר לשלושתם להגיע לאהל מועד. ירד ה’ בעמוד ענן ועמד בפתח.  ה’ קורא לאהרן ומרים ואומר להם: משה הוא נאמן לי ומדבר איתי פה לפה לא ברמז או בחלום ולמה אתם מדברים כך עליו. כשנסתלקה השכינה ראה אהרון שמרים הפכה להיות מצורעת כשלג ונטמאה והיה עליה לצאת ממחנה ישראל לשבוע, כדי להיטהר. ביקש אהרון ממשה שיתפלל עבור מרים. צועק אל ה’  ומבקש רפואה למרים. משה מתפלל תפילה קצרה “קל נא רפא נא לה” ה’ אומר למשה שתיסגר שבעה ימים מחוץ למחנה.

העם מחכה שבעה ימים עד שתחזור,  ולאחר מכן נסעו. בשעה שהשליכו את משה ליאור במצרים עמדה

 מרים  וחיכתה לראות מה יהיה בסופו עד שבאה בת פרעה והצילה אותו ולכן יחכה עכשיו כל עם ישראל עד שמרים תתרפא מצרעתה ותטהר.חשוב לזכור את חטא מרים הנביאה במדבר. אם מרים שלא התכוונה לפגוע במשה ובודאי לא לדבר עליו לשון הרע, אלא רצתה רק לעזור לציפורה (אשת משה) בכל זאת נענשה. הרי שצריך ללמוד ולהימנע מדיבורים אסור ומלשון הרע.   

 שאלות לעיון

1. מה עניין  של שני ה נההפוכים בפרשה?

 2.  סימנו לחגוג את חג השבועות בשמחה. מדוע לא מוזכר בתורה נושא קבלת התורה?

3 מה מיוחד במנורה?

 רעיונות

1 .   ” ויהי בנסע הארן ויאמר משה ……. שובה ה’ רבבות אלפי ישראל ”       

 לפי הגמרא (שבת קטז)  תוך כדי דיון (שעוסק בדליקה בשבת) נשאלת השאלה מדוע יש שני נ הפוכים?  והתשובה שאין מקומה כפי שכתובה, ונכתבה כדי להפריד בין פורענות לפורענות (אבל לעתיד לא נדאג לפורענות ויצר הרע יתבטל). ומהם הפורענויות? ויסעו מהר ה’ (רצו להיכנס מהר לארץ ובדרך קצרה) .ושניה ויהי העם כמתאוננים. (התלוננו על נוחות רצו תנאים).  ועוד עניין שהגאולה תהיה בשני אותיות נ  כפי שכתוב “נחמו נחמו עמי”. וגם כיוון שהארון היה לפניהם וכיבדו אותו מאוד. בכל פעם שאנו מוציאים ספר תורה, בפתיחת ארון הקודש אנו אומרים בשמחה “ויהי בנסע  הארן ….”

  2.  השתלשלות הזמנים:

  

יציאת מצרים

ספירת

העומר

משה עולה

לקבל תורה

משה יורד

שבירת הלוחות

תפילת

משה

משה עולה לקבל תורה

משה יורד

עם לוחות שניים

יד בניסן

עד שבועות

ומעמד הר סיני

40 יום עד

יז בתמוז

ב יז בתמוז

40 יום עד

א אלול

40 יום

יום כיפור

 ידוע המדרש שבאו לשאול את האומות, האם הם רוצים לקבל תורה. שאלה כל אומה מה כתוב בה? לאחר שפירטו בפניהם את החוקים והמצוות, כל אומה מצאה את התירוץ שבגללה היא אינה יכולה ליטול אחריות. כשנאמר למשל לא תגנוב או לא תרצח זה לא התאים למישהוא. הגיעו ליהודים  ותשובתם: נעשה ונשמע. לכאורה תשובה מוזרה ובלתי הגיונית, איך אפשר לעשות לפני ששומעים? אולי תיקחו לניסיון, תשאלו כמה זה עולה לנו.

כבר כתבנו בעבר תשובה כיצד האבות קיימו את התורה לפני קבלתה. חייבים להבין שעם ישראל מחובר לתורה מבפנים, כך שלא התוכן חשוב אלא עצם ההתקשרות והחיבור, וכשכך הוא המצב אז עושים כי זה הטבע שלנו.

כתוב (בירמיה לג) “אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי” (רש”י). וחכמים דרשו (נדרים לב) שאם לא ברית התורה או אם תרצו ברית המילה שכרת ה’ עם בני ישראל לא היו השמים והארץ מתקיימים. כלומר שימו לב אם לא קיבלו את התורה ועוסקים בה לא היה העולם מתקיים.  

שימו לב למשל בסידור התפילה מופיעים הרבה פעמים ביטויים שקרו כבר. לדוגמא:” יוצר המאורות” צריך להיות יצר המאורות. (כבר נוצרו המאורות), בברכה אנו אומרים “נותן התורה ” צריך להיות נתן את התורה. אתן משל, נראה שהעולם מונהג כמו תקע שמחובר לשקע ויונק ממנו כל הזמן חשמל, כך גם העולם, אם ה’ מוציא את השקע אז….  

  3  המנורה הייתה אחד משלשת כלי המשכן (שאותם פירטנו בעבר) והם שלחן , מנורה , מזבח.     המנורה היתה מורכבת משני חלקים: גוף המנורה , והקנים. המנורה היתה בנויה מקשה (יחידה)      אחת כמו שאומר רש”י שלא יעשה אותה חלקים חלקים.

אפשר לדמות את גוף המנורה לדור האבות, שהם אנשים מבוססים, ובעלי שורשים חזקים והקנים הם הבנים שמחוברים לגוף. אחרי אלפיים שנה אנו חוזרים לארצנו, מנותקים מהגוף, הגיע הזמן שנדליק את המנורה ושאורה יופץ לכל קצות תבל. (עם או בלי מפות תוכניות שלום מפוקפקות והתכנסות ) ונשאלת השאלה מה עושים כדי להפיץ אור גדול? על כך אמרו חז”ל שהאדם צריך להתעלות, להתרומם מכל הקשיים, לא להתייאש,  להתפלל שיהיו לנו מספיק זכויות כדי לזכות בארץ ולא לפחד כלל. כתוב שצריך להעלות את הנרות וכל הנרות צריכים לדלוק, כמו כן המנורה צריכה להיות מקשה אחת. מכאן עלינו ללמוד שאנו צריכים להתעלות ולהיות מאוחדים לא להסתכל על העבר בהאשמות הדדיות, אלא להסתכל קדימה כדי לצאת מהמצב בו אנו מצויים, רק מתוך אחדות ובטחון בה’ נצליח, ושנגאל בשמחה וברחמים.

 בפרשה אנו קוראים על תלונה מוזרה “ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה’ וישמע ה’ ויחר אפו …..  ויאמרו “מי יאכילנו בשר, זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים … ” לא זכור שהיו סעודות מלכים במצרים, והרי בני ישראל היו עבדים במצרים ולמה נזכרו “באידיליה” שהייתה במצרים.

ידוע שהיה להם בשר כשיצאו ממצרים ” וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר… ” . בני ישראל אומרים: “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם” ומביא רש”י מהספרי  “חנם מן המצוות” . כפי שזה נראה ברור כשמש שלא היה חסר להם בשר, ולא קישואים ואבטיחים אלא , היה כאן משהוא אחר. רש”י מפרש “אלא שמבקשים עלילה” כלומר הטענות באו כתירוץ על מנת שיוכלו להסיר מהם עול תורה ומצוות.

                                                                                                    פסח שני

הפסח הראשון נעשה במצרים. לאחר שעזבו את העבודה זרה ויצאו מ מט שערי טומאה נטהרו ולקחו צאן לקרבן הפסח. פסח מצרים לא נעשה כנדרש כיוון שלא היה להם מזבח שעליו יוכלו לזרוק את הדם.בעשירי בניסן הכינו את קרבן הפסח הם נצטוו לקחת את השה ולקשור אותו למיטה ולהמתין. הם ידעו שהקורבן הוא לאותו דור. (פסח מצרים) ולעתיד לבוא יקריבו כשיגיעו לארץ ישראל.

פסח מצרים היה צריך להיבדק שאין בו מום ולכן לקחו אותו ארבע ימים קודם שחיטתו. צריך להזות מהדם על המזוזות ועל המשקוף. את הקורבן צריך לאכול בחיפזון וכמובן למנויו. (על כל קורבן היו מנויים קבועים מראש) פסח דורות אינו חייב כמובן בכל אלו.

לנושאי ארונו של יוסף הייתה שאלה נטמנו למת איך עלינו לנהוג בהבאת קורבן פסח? למה שניפגע ולא נוכל להביא קורבן פסח? משה ראה את כוונתם הכנה ואמר: ” עמדו ואשמעה מה יצוה ה’ לכם”.

מי שלא יכל להביא פסח ראשון בזמן מפני שנטמא למת או שהיה רחוק מירושלים יביא פסח שני בי”ד באיר (חודש מאוחר יותר) מי שמביא קורבן פסח שני אוכל את הקורבן על מצות ומרורים וכל הדינים שנוהגים בפסח ראשון נוהגים בפסח שני חוץ מזה שמותר בפסח שני שיהיה חמץ בבית.

מי שהיה טהור ולא היה רחוק מירושלים ולא היה אנוס ובכחל זאת לא הקריב את הפסח בזמן הראוי והמתאים חייב כרת. “ויעש כן אהרון אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ה’ את משה” מדוע הכתוב חזר והודיע לנו שלא שינה כלום יכול היה אהרון לשנות מה שצוה לו ה’?

יש אומרים שזה שבא הכתוב לומר לנו שלא שינה, ידוע הדבר ששבעת הנרות היו רמז לשבעת האבות: אברהם יצחק יעקב משה אהרון דוד ושלמה. והנר האמצעי הוא הנר המערבי היה כנגד משה. וצוה ה’ שכלהנרות יאירו מול הנר האמצעי, להודיענו שהנר המערבי שהוא כנגד משה הוא החשוב בכולם,שכל המעלה וגדולה של האבות הוא בגלל שמירת התורה והמצות, ואם כן בדין הוא שמשה יהיה הגדול מכולם. שהרי על ידו ניתנה תורה. ומאחר שהדלקת הנרות היתה צריכה להראות גדולתו של משה שהיה גדול מכולם, ויותר גדול מאהרון שהיה אחיו הגדול ונרו היה חמישי.

ואם כן היה אפשר לחשוב שאהרון יתבייש להדליק הנרות שהרי בזה גילה שהוא פחות במעלה מאחיו משה לכן אומר הכתוב אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ה’ את משה.

 

Comments are closed.